התיאוריה באופן פוטנציאלי יש מספר מאפיינים היכולים לעזור לזהות תיאוריה

Transcription

1 1 התיאוריה מהי תיאוריה? "מערכת לוגיתדדוקטיבית הכרוכה בסדרה של הנחות, שמהן אפשר להסיק הסברים וניבויים הניתנים לאימות ולהפרכה )נחמיאס ונחמיאס). "מערכת של מונחים הגדרות וטענות,המייצגים השקפה על תופעה מסוימת עלידי הצגת היחסים בין המונחים במטרה להסביר ולנבא את התופעה" קרלינגר,או"פ. המשותף לשתי ההגדרות: הסבר והבנה יסוד של סיבתיות. תיאוריה אומרת לנו מדוע צריך להיות קשר בין תופעה א לתופעה ב כיצד מזהים תיאוריה כשרואים אותה? כיצד ניתן להעריך תיאוריה אם היא טובה או גרועה? הגישה המדעית הגישה הפוזיטיביסטית שני עקרונות ראשיים: 1. קיימת מציאות אמפירית הנחווית באמצעות חמשת החושים החוקר יכול לחקור את המציאות במונחים של סיבה ותוצאה ניתן לגלות תופעות.2 במציאות ולהסבירן. שני העקרונות הללו שימשו בסיס להתפתחות המדע המודרני. כיצד מזהים תיאוריה? באופן פוטנציאלי יש מספר מאפיינים היכולים לעזור לזהות תיאוריה במושגים, טבלאות, דיאגרמות חיצים ותרשימי זרימה, לכאורה, שימוש ניתוחים סטטיסטיים מצביעים על השימוש בתיאוריה, אך בפועל כל זה לא הכרחי ולא מספיק כדי ליצור תיאוריה. תיאוריה חייבת לכלול הסבר, היא תמיד עונה על השאלה "למה?" כל תיאוריה בנויה בצורה של סיבה ותוצאה מורכבת משלושה דברים: התוצאה התופעה המוסברת מה שרוצים להסבירו, לדוגמה, מוטיבציה והישגים. במילים אחרות המשתנה התלוי הוא ההישגים. הסיבה הגורמים המסבירים )או המשתנה הבלתי תלוי( הקשר הסיבתי כיצד הסיבות מביאות לתוצאה הנחקרת. אם שלושת הדברים הללו אינם נמצאים אין תיאוריה. בין הבחנה בין תיאוריה לחוק: חוק הוא חלק מתיאוריה והוא מבטא את הקשר או המתאם/הקורלציה בין שתי תופעות סיבה לתוצאה. חוק בד"כ נראה כך: אם א... אז ב...; ככל ש... כך...

2 2 לדוגמא, דמוקרטיות אינן נלחמות חוק < ככל שיש יותר דמוקרטיה יש פחות מלחמות; ככל שיותר סחר פחות מלחמות. התיאוריה למעשה מסבירה כיצד החוק מתקיים. לחוק למעשה חסר הקשר הסיבתי. תיאוריה =חוק + ההסבר שלו. ההסבר: דמוקרטיות אינן נלחמות ביניהן בגלל זהות משותפת, מסורת דמוקרטית וכו' זוהי תיאוריה שמסבירה את החוק כי הדמוקרטיות אינן נלחמות זו בזו. החוק ניתן לגלות מתוך התבוננות, אך את ההסבר לחוק או התיאוריה עצמה לא ניתן לגלות, יש לחשוב ולנתח את התופעה על מנת לבנות את התיאוריה. לא יכולה תיאוריה נכונה אם החוק שמרכיב אותה אינו נכון. חוק/קשר כוזב או שגוי לעתים חושבים כי מצאנו קשר בין שתי תופעות, אך אין הדבר אומר כי תופעה אחת גורמת לשנייה ולמעשה יכול להתקיים ביניהן קשר כוזב. לעתים, הקשר יכול להיות הפוך ממה שחושבים. )קריאת תרנגול תמיד באה לפני זריחת השמש אך לא גורמת לה( שני גורמים יכולים להיגרם על ידי גורם שלישי לדוגמא מכירה מוגברת של משקפי שמש באה במקביל למכירת משקאות, אך שתיהן נגרמות על ידי גורם שלישי העונה החמה של השנה(. יש חוק אבסולוטי וחוק הסתברותי במדעי הטבע החוקים הם אבסולוטיים או דטרמיניסטיים, מתקיימים תמיד. לעומת זאת, במדעי החברה העוסקים בבני האדם שהם פחות צפויים המקסימום שמצליחים להגיע אליו זוהי תיאוריה או חוקים הסתברותיים אם א/ככל ש... אז/כך הסבירות ל... עולה/יורדת. תנאים הכרחיים ומספיקים סוגים של קשר סיבתי. אם אומרים שגורם מסוים הוא תנאי הכרחי לתוצאה מסוימת, משמע כי התוצאה לא תתקיים בהיעדר הגורם. אם התנאי הוא מספיק מספיק שיהיה גורם מסוים כדי שהתופעה תתרחש. מוטיבציה היא תנאי הכרחי להישגים. התיאוריה הכי חזקה היא תיאוריה שמסבירה את הגורמים שהם גם הכרחיים וגם מספיקים. הכללה והפשטה, יכולת הפרכה או אפשרות של הפרכה גם הדברים הללו הכרחיים לכל תיאוריה. הכללה והפשטה המטרה של כל תיאוריה היא הכללה, היא נועדה להסביר משהו, אך לא מדובר באירוע ספציפי אלא בסוג מסוים של מקרים. תיאוריה מוכרחה להתרחק מהפרטים הייחודיים של המקרה הבודד, היא מפשטת את המקרה הבודד כדי להגיע לדפוסים הכלליים, לגורמים המרכזיים שיכולים להסביר הרבה מקרים. מכך גם נובע כי תיאוריה אינה יכולה לעולם לתת הסבר מושלם ומלא למקרה אחד תמיד מתמקדת במשהו ומורידה משהו אחר, אך אם היא טובה היא תוכל להסביר הרבה מקרים באופן כללי. אפשרות הפרכה מעצם הגדרתה תיאוריה מדעית צריכה להיות ניתנת להפרכה. משמע, היא צריכה להיות מנוסחת בצורה כזו שיהיה ניתן לבחון אותה מול המציאות ולראות אם היא נכונה או לא. כך, תמיד קיימת האפשרות שאינה נכונה. אם התיאוריה תופיע בצורה שהיא תמיד נכונה

3 3 ואין שום אפשרות לבדוק אותה ולמצוא כי היא אינה נכונה אם אין היא עומדת בתנאי הזה. אם לא ניתן לבחון את התיאוריה הלכה למעשה אינה תיאוריה מדעית. הגישה המדעית היא ההפך מדוגמאטיות כל תיאוריה ועמדת במבחן המציאות. כל תיאוריה היא טנטטיבית היא נכונה כל עוד הוכח אחרת. 5 טענות כנגד יכולת בניית תיאוריות במדעי החברה והטיעונים מנגד: 1. המדע מתבסס על ניסויים מבוקרים כך בודקים תיאוריות עושים ניסוי מעבדה מבוקר בידוד משתנה תלוי. הטענה הזו מבוססת על דימוי מסוים של מדע האם כל מדע אורך ניסויים מבוקרים. פיזיקה, כימיה, גנטיקה אלה סוגי מדעים שעורכים ניסויים הללו, פליאונטולוגיה, אסטרונומיה, גיאולוגיה, ביולוגיה אבולוציונית במקרה של מדעים הללו עורכים תצפיות, במדעים הללו לא ניתן לערוך ניסוי מבוקר. לא משנים את המציאות תצפית כתחליף לניסוי. למעשה, במדעי החברה גם כן מסתמכים על תצפיות כי לא ניתן לערוך ניסויי מעבדה מבוקרים. ניתן לערוך ניסויים היסטוריים עורכים את המחקר כך שיתקרב כמה שיותר לניסוי מעבדה.2 מבוקר לדוגמה, אם יש שני מקרים של תופעה מסוימת ורוצים לבדוק את ההבדל בין המקרים צריך לקחת שני מקרים כמה שיותר קרובים על מנת לבודד את המשתנה מסוים ולבדוק מה משפיע עליו ביותר. 3. מורכבות וריבוי גורמים המציאות במדעי החברה הרבה יותר מורכבת מאשר במדעי הטבע ולכל תופעה נחקרת יתכן מספר גדול מאוד של גורמים מסבירים פוטנציאליים. אם המציאות כל כך מורכבת לא ניתן לבנות תיאוריה. גם במדעי הטבע המצב נראה מורכב מאוד עד שלא ניתן היה כמעט להסביר את המציאות עד שלא באו החוקרים המרכזיים שגילו חוקים וסייעו להבנת המציאות, במדעי החברה דווקא משום שהמציאות היא כל כך מורכבת אנו זקוקים לתיאוריה כדי לעשות את הסדר בדברים )טרם הופיעו הגאונים שגילו את החוקים כמו במדעי הטבע(. התיאוריות הן הסתברותיות שן יותר חלשות מהתיאוריות האבסולוטיות. 4. בני אדם הם בלתי צפויים לחלוטין מכיוון שעוסקים בבני האדם לא ניתן לבנות תיאוריה, לצפות את ההתנהגות, בניגוד לתופעות טבע הפועלות לפי חוקים פיזיים קבועים. עובדה זו מסבכת את העבודה של החוקר. השלכות הטענה אם הטענה היא נכונה, לא ניתן היה לבנות שום תיאוריה בשום מדעי החברה. אך מדעים אלה עוסקים בהבהרת דפוסים של התנהגות, התנהגות בני האדם היא לא עד כדי כך בלתי צפויה. לא שאי אפשר לבנות תיאוריה ביחב"ל, אלא שאופייה יהיה שונה לא אבסולוטי אלא הסתברותי. אם התיאוריות הן חלשות יותר לא אומר שצריכים אותם פחות, אלא להפך יותר כדי להתמודד אם המציאות המורכבת. 5. אי אפשר להכליל ממקרה היסטורי אחד לאחר או לכלל כל מקרה היסטורי הוא ייחודי בפני עצמו. ההשלכות של הטענה אי ניתוח ההיסטוריה, לא ניתן היה להפיק לקחים מההיסטוריה. רוב ההיסטוריונים סבורים שההיסטוריה לא מורכבת רק מהמאפיינים הייחודיים וההיסטוריה כן כוללת דפוסים כלליים משתמשים הרבה פעמים באנלוגיות היסטוריות. היסטוריה השוואתית כתחום מקצועי. היסטוריונים עצמם התשובה החשובה ביותר למה כן צריך לבנות תיאוריות כי בני האדם מחפשים דפוסים כלליים בעולם הסובב. פעמים רבות מופיעים אצל ההיסטוריונים הסברים תיאורטיים, אך הם חלקיים ולא בדוקים מבחינה שיטתית. זה מה שעושים ביחב"ל. 6. הטענה הפוסט מודרניסטית לא קיימת מציאות אובייקטיבית או אף אם היא קיימת, לא ניתן לחקור אותה. למעשה כל אדם שבוי במגדר שלו, בתפיסה שלו לא ניתן להשוות ולאמת את

4 4 המציאות, יש שיח אך אין מציאות. כל אחד קובע מהי לדעתו או לגבי הקבוצה שלו מציאות. כך התיאוריה הופכת לניתוח השיח, ניתוח הטקסטים. מה הופך תיאוריה לטובה המאפיינים: כוח הסבר המבחן האולטימטיבי של תיאוריה כלומר, האם היא עומדת במבחן המציאות, מסבירה אותה. זה המבחן שבלעדיו התיאוריה לא שווה מאומה גם אם עומדת בשער התנאים. באיזה אחוז מכלל המקרים הרלוונטי היא מצליחה להסביר את המציאות. הגיון פנימי אם אין סתירות פנימיות בתיאוריה ואם ההסבר שהיא מציגה הוא בפני עצמו משכנע. הבדיקה היא עוד לפני בחינתה על מציאות. פרסימוניה או אלגנטיות, התיאוריה נשענת על מספר קטן יחסית של גורמים מסבירים 13 לרוב. הקריטריון מתבסס על כך שהמטרה של תיאוריה היא להסביר כמה שיותר באמצעות כמה שפחות..Less is more אם יש שני הסברים אלטרנטיביים לתופעה מסוימת נעדיף הסבר פשוט יותר המכיל פחות גורמים מסבירים הדבר נובע מההפשטה וההכללה הפשטה פישוט. צריך להתמקד בגורמים העיקריים החשובים, להבחין בין עיקר לתפל. תיאוריה לא פרסימונית מכילה לרוב רשימות מכולת של גורמים מסבירים. פרסימוניה לא מתייחסת לסגנון כיצד מנוסח, אלא כמה סיבות היא מציינת. גם היסטוריונים חושבים בצורה כזו. יש לעתים דילמה בין פרסימוניה לכוח ההסבר תיאוריה פשוטה יכולה ללקות בכוח ההסבר זו היתה הביקורת על התיאוריה של וולץ, אז ניתן להוסיף עוד גורם מסביר. חדשנות או מקוריות תיאוריה אמורה לספק תובנות חדשות משהו שלא ידענו קודם, רעיונות חדשים. רלוונטיות או חשיבות לעולם האמיתי תיאוריה טובה שואלת שאלה שהיא חשובה כדי להבין את העולם האמיתי, עונה על התעלומה שהיא חשובה ורלוונטית. למה נמשכת ההגמוניה האמריקאית במערכת הבינ"ל, למה לא ראינו עד כה שקמים מתחרים לארה"ב סוגיה זו חשובה מאוד למייצבי המדיניות האמריקאית כדי לשמר את המצב. בהירות שונה מפרסימוניה, כן מדובר בסגנון, כיצד התיאוריה בנויה. תיאוריה טובה היא זו שמנוסחת בבהירות, מציגה טיעון ברור, וניתן לבחון אותה. ההפך מזה היא תיאוריה מעורפלת, ה"מלך העירום". תיאוריה מעורפלת לא ניתן לבקר כי לא מבינים למה מתכוונת. תיאוריה בהירה מסבירה בבהירות מהי התופעה המוסברת, מהם הגורמים המסבירים ומה הקשר ביניהם. תיאוריה צריכה להיות ידידותית למשתמש, שפה ידידותית למשתמש, לא דורשת ידע נוסף להבנה. מהי תיאוריה טובה סכום הפשטה : בסיס מושגי אבסטרקט )מופשט( אשר מנותק לכאורה מן המציאות הממשית שבה היא דנה. הכללה :(Generalizability) כוללנית תיאוריה אמורה להסביר חוקיות,דפוס שחוזר על עצמוo להסביר את מקסימום המקרים הרלוונטייםo חסכונית( :(Parsimonious ההסבר צריך להיות יפה אסתטי וכולל מספר משתנים מצומצם שיסבירו כמה שיותר

5 5 יכולת אישוש והפרכה: קבלה אם העדויות האמפיריות מאמתות אותה, ודחייה אם העדויות האמפיריות מפריכות אותה. תוקף והתוצאות בהירות לוגי: היגיון פנימי )תקיפות פנימית( בקשר שבין ההנחות לבין ההסברים הטענה שלה. ופשטות : תיאוריה טובה מנוסחת בבהירות כך שניתן להבין את ההיגיון ואת